וויאג'ר: המסע הגדול

באמצע שנות ה-60, מהנדס האווירונאוטיקה גארי פלנדרו מ-JPL חישב כי היערכות גיאומטרית נדירה של צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון—המתרחשת רק פעם ב-176 שנים—תאפשר לחללית בודדת לעבור מכוכב לכת אחד למשנהו באמצעות תמרוני מקלעת כבידתית. וויאג'ר 1 וויאג'ר 2 שוגרו בהפרש של 16 ימים זו מזו בסוף קיץ 1977, ויצאו ל'מסע הגדול' ההיסטורי, שקיצר את זמן המסע לנפטון משלושים שנה לשתים-עשרה בלבד.

במהלך מפגשיהן עם צדק (1979) ושבתאי (1980–1981), גילו גשושיות וויאג'ר הרי געש פעילים הפולטים גופרית על ירחו של צדק איו, מבני טבעות קלועים מורכבים וירחים רועים בטבעות שבתאי, ואטמוספירה עבה ועשירה בחנקן בטיטאן. בעוד מסלולה של וויאג'ר 1 נטה צפונה אל מחוץ למישור המילקה לאחר טיטאן, וויאג'ר 2 המשיכה לבצע את היעפים הקרובים היחידים של האנושות ליד אורנוס (1986) ונפטון (1989), כשהיא חושפת מגנטוספרות נטויות, עשרה ירחים חדשים לאורנוס וגייזרים פעילים של חנקן המתפרצים מירחו הקפוא של נפטון, טריטון.

באוגוסט 2012 חצתה וויאג'ר 1 את ההליופאוזה במרחק 121 יחידות אסטרונומיות והפכה לעצם הראשון מעשה ידי אדם שנכנס לחלל הבין-כוכבי, ואחריה וויאג'ר 2 בנובמבר 2018. כל חללית נושאת תקליט גרמופון מצופה זהב—תקליט הזהב של וויאג'ר—שנערך על ידי ועדה בראשות קרל סייגן, ומשמר צלילים, מוזיקה, דיאגרמות מדעיות וברכות מכדור הארץ עבור כל ציוויליזציה עתידית שתפגוש בהם במרחבי הזמן הקוסמי.